תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS)

תסמונת CRPS מחולקת לשני סוגים עיקריים על פי הגורם המזוהה:

CRPS מסוג 1 – הנפוץ יותר. מתפתח לאחר פגיעה רקמתית (שבר, ניתוח, נקע, כוויה) מבלי שניתן לזהות פגיעה ספציפית בעצב. לעיתים מתפתח לאחר אירוע שנראה קל יחסית.

CRPS מסוג 2 – מתפתח לאחר פגיעה מוגדרת בעצב פריפרי: חתך עמוק, ניתוח באזור שממנו עובר עצב, תאונה שגרמה לפגיעת עצב ישירה.

ההבחנה בין הסוגים חשובה לתיאור המדויק של המצב ולתכנון הבירור הראשוני, אולם עקרונות הניהול הקליני דומים בין השניים.

הגורמים השכיחים ביותר ל-CRPS מסוג 1 כוללים:

• •שברים – ובמיוחד שבר בשורש כף היד
• •ניתוחים אורתופדיים
• •נקעים ופציעות גידים
• •פגיעות רקמה אחרות

ל-CRPS מסוג 2:

• •פגיעת עצב ישירה בעקבות חתך, תאונה או ניתוח

בחלק מהמקרים לא ניתן לזהות גורם מקדים ברור. הסיבה המדויקת להתפתחות CRPS אינה ידועה לחלוטין – ההשערה המקובלת היא שמדובר בתגובה לא סדירה של מערכת העצבים, ולעיתים גם של מערכת החיסון, לאירוע הטראומטי.

הסימן המרכזי של CRPS הוא כאב שאינו פרופורציונלי – חזק, מתמשך, ולעיתים מתפשט. מלבדו, מאפיינים תסמינים נוספים:

• •כאב שרפתי ועמוק: תחושת שריפה וכאב עמוק מתמשך באזור הפגוע
• •אלודיניה: כאב ממגע קל שבמצב רגיל אינו כואב – מגע בגדים, רוח עדינה, מים
• •שינויי עור: שינוי בצבע (אדמומי, כחלחל, חיוור) ובמרקם העור
• •שינויי טמפרטורה: הגפה מרגישה חמה או קרה ביחס לצד הנגדי
• •שינויי הזעה: הזעה מוגברת או מופחתת
• •נפיחות: בצקת בגפה הפגועה, לעיתים ניכרת
• •נוקשות ומוגבלות תנועה: קשיי הנעה, נוקשות בפרקים, חולשה

התסמינים יכולים להשתנות לאורך הזמן ובין מטופלים שונים.

אין בדיקה מעבדתית אחת שמאשרת CRPS. האבחנה היא קלינית, ומתבססת על הערכת הרופא לאור קריטריונים מוגדרים – המכונים קריטריוני בודפשט – הבוחנים את שילוב התסמינים, ממצאי הבדיקה הפיזיקלית ורקע הפציעה.

בדיקות עוזרות בעיקר לשלילת סיבות אחרות:

• •בדיקות דם לשלילת זיהום, מחלה אוטואימונית ובעיות ראומטולוגיות
• •הדמיה (רנטגן, MRI) לשלילת שבר, פגיעה מבנית ומחלות מפרקים
• •EMG/NCS לאיפיון מצב העצבים, במיוחד ב-CRPS מסוג 2

לעיתים, כשהתמונה הקלינית אינה ברורה, ניתן לשקול הערכת סיבי עצב דקים כחלק מהבירור.

חשוב להבין: תוצאות תקינות בבדיקות הסטנדרטיות אינן שוללות CRPS.

הטיפול ב-CRPS הוא רב-מקצועי ומשלב מספר גישות:

שיקום פיזי מוקדם

פיזיותרפיה ורפואה תעסוקתית הן אבני היסוד בטיפול. מטרתן: שמירה על טווח תנועה, הפחתת נוקשות, שיפור תפקוד יומי ומניעת הגבלה מתקדמת. התחלה מוקדמת של שיקום קשורה לתוצאות טובות יותר.

ניהול כאב

שיטות לשליטה בכאב הן חלק מרכזי בתוכנית הטיפול, ומותאמות לכל מטופל בנפרד. הגישה הרב-מקצועית כוללת לרוב שיתוף עם נוירולוג או מומחה לכאב.

תמיכה פסיכולוגית

כאב כרוני משפיע על מצב הרוח, השינה ואיכות החיים. פסיכולוגיה קלינית ולעיתים גישות קוגניטיביות-התנהגותיות מהוות חלק חשוב מהתוכנית הכוללת.

תיאום בין מומחים

בשל מורכבות CRPS, הטיפול מתבסס על תיאום בין הצוות: נוירולוג, מומחה לכאב, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק ופסיכולוג.

כדאי לשקול פנייה להערכה נוירולוגית כאשר:

• •כאב שמתפתח לאחר פציעה ואינו חולף תוך הזמן הצפוי – או שמחמיר
• •שינויים בצבע, טמפרטורה, הזעה או עור בגפה
• •כאב ממגע קל (אלודיניה) שמפריע לפעילות יומיומית
• •הגבלת תנועה הגדלה עם הזמן, נפיחות מתמשכת
• •כאב עם אסימטריה בולטת בין שתי הגפיים

CRPS מגיב טוב יותר לטיפול מוקדם; זיהוי מוקדם ופנייה למומחה הם הצעד הראשון.