כאב עצבי אחרי שלבקת חוגרת (נוירלגיה פוסט-הרפטית)

כאב שנמשך מעבר לשלושה חודשים ממועד פרוץ הפריחה – או שמתפתח לאחר שהפריחה עצמה נעלמה – נחשב PHN. הכאב הוא מסוג עצבי: הוא אינו נגרם מפגיעה רקמתית פעילה, אלא מנזק שנותר בעצב, שממשיך לשדר אותות כאב גם ללא גורם חיצוני.

PHN יכולה להופיע בכל דרמטום שבו הייתה פריחת השלבקת. שכיחה יותר באזור הגזע (חגורתי), בפנים ובאזור עיניים. כאשר מעורב עצב העין (הרפס זוסטר אופתלמיקוס), מדובר במצב הדורש מעקב ייחודי.

לא כל מי שעבר שלבקת חוגרת יפתח PHN. הגורמים המגבירים סיכון:

• •גיל מבוגר: הסיכון לפתח PHN עולה משמעותית עם הגיל – מעל גיל 60–70 הסיכון גבוה יותר
• •עוצמת הפרק האקוטי: כאב חזק יותר בשלב הפריחה קשור לסיכון גבוה יותר ל-PHN
• •נרחבות הפריחה: פריחה נרחבת יותר מוסיפה לסיכון

הסימן העיקרי של PHN הוא כאב מתמשך באזור הדרמטום שבו הייתה הפריחה – גם לאחר שהעור נרפא. הכאב יכול לבוא בצורות שונות:

• •כאב שרפתי: תחושת שריפה מתמשכת ועמוקה
• •כאב דוקרני: ירי כאבים חדים ופתאומיים
• •אלודיניה: כאב ממגע עדין שאינו אמור לגרום כאב – מגע הבגד בעור גורם לכאב ממשי
• •גירוד: גירוד מעצבן שאינו מגיב לחיכוך, לעיתים מלווה את הכאב
• •נימול: ירידה בתחושה באזור הפגוע

הכאב מוגבל לרוב לאזור הדרמטום שהיה מעורב בפריחה.

האבחנה מתבססת בעיקר על ההיסטוריה הקלינית: כאב שנמשך לאחר שלבקת חוגרת ידועה, בדפוס המתאים לדרמטום שהיה מעורב. בדיקות משמשות בעיקר לשלילת סיבות אחרות ולהערכת מצב העצבים:

• •בדיקה נוירולוגית קלינית לאיפיון הכאב ותחומי ההפצה
• •בדיקות דם לשלילת גורמים אחרים
• •בחלק מהמקרים, הערכת סיבי עצב דקים, שהם הפגועים העיקריים ב-PHN

כשהמטופל לא היה מודע לאפיזודת שלבקת (זה קורה לעיתים, במיוחד כשהפריחה הייתה קלה), הבירור עשוי לדרוש הרחבה.

הטיפול ב-PHN מכוון לשליטה בכאב ולשיפור איכות החיים. הגישה כוללת מספר סוגים של אפשרויות:

אפשרויות מקומיות

קיימות צורות טיפול מקומיות (מדבקות ומשחות) המיועדות להפחתת כאב ורגישות-יתר באזור הפגוע. הן מתאימות למטופלים שמעדיפים הימנעות מנטילה פומית.

אפשרויות פומיות

ישנן תרופות בנטילה פומית שנמצאו יעילות לכאב עצבי כרוני. הן פועלות על מנגנוני הכאב העצבי ולא על דלקת. הבחירה בין האפשרויות מתחשבת במצב הרפואי הכללי ובשיקולים נוספים.

שילוב גישות

לא פעם, שילוב בין אפשרות מקומית לפומית מאפשר שליטה טובה יותר בכאב.

כשגישות ראשוניות אינן מספיקות

כשהכאב קשה לשליטה, קיימות אפשרויות נוספות הדורשות הערכה מומחה ותיאום רב-מקצועי.

קיים חיסון נגד שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) המפחית את הסיכון לחלות בשלבקת ואת חומרת הפרק אם מתפתח. מניעת שלבקת – או הפחתת חומרתה – עשויה להפחית גם את הסיכון לפתח PHN.

נושא זה אינו חלק ממסגרת הניהול הנוירולוגי, אולם מהווה אמצעי מניעה רלוונטי. מומלץ לדון בכך עם רופא המשפחה, במיוחד עבור מבוגרים.

כדאי לפנות להערכה נוירולוגית כאשר:

• •כאב שנמשך מעבר לשלושה חודשים לאחר שלבקת חוגרת
• •אלודיניה – כאב ממגע הבגד בעור
• •כאב שמשפיע על השינה, התנועה ואיכות החיים
• •חוסר תגובה לטיפולים ראשוניים

ב-PHN, ניהול כאב מוקדם ומותאם יכול להפחית את הסבל ולשפר את התפקוד.