מאמרים › תסמינים
נימול ועקצוצים: מתי לפנות לבירור?
לא כל עקצוץ מדאיג – אבל יש 4 "דגלים אדומים" שאסור להתעלם מהם
מי מאיתנו לא הרגיש אי-פעם ש"הרגל נרדמה" לאחר ישיבה ממושכת, או עקצוצים בידיים לאחר שינה במנח לא נכון? אלה תופעות שכיחות ולרוב חולפות תוך דקות. אך מתי הנימול והעקצוצים הופכים לסימן מטריד שראוי לבחון בצורה רפואית?
מהי פרסתזיה?
המונח הרפואי לנימול ועקצוצים הוא **פרסתזיה (Paresthesia)**. מקור המילה ביוונית: "פארא" (לצד, שגוי) ו"אייסתזיס" (תחושה) – כלומר, תחושה שגויה או לא מדויקת.
4 דגלים אדומים שאסור להתעלם מהם
קבוע ומתמשך
נימול שמופיע ונשאר שם – ללא שיפור לאחר שינוי תנוחה, מנוחה, או לאחר ימים ושבועות – הוא שונה מהנימול הזמני שכולנו מכירים. נימול מתמשך מעיד על עצב שנמצא תחת לחץ קבוע, או שנפגע.
התחלה פתאומית ואסימטריה
נימול שמופיע פתאום, בצד אחד של הגוף בלבד (למשל, צד שמאל), ובמיוחד אם מלווה בחולשה, שינוי בדיבור, קשיי ראייה, או כאב ראש עז – יכול להצביע על אירוע מוחי (שבץ) ודורש פנייה מיידית לחדר מיון. גם ללא תסמינים נלווים, נימול חד-צדדי שמתחיל באופן פתאומי ואינו חולף ראוי לבדיקה רפואית דחופה.
דפוס "כפפות וגרביים"
דפוס מאוד אופייני לנוירופתיה פריפרית: נימול שמתחיל בכפות הרגליים, עולה בהדרגה למעלה, ולאחר זמן מתחיל גם בכפות הידיים ועולה. הסיבה: הנוירופתיה פוגעת קודם כל בעצבים הארוכים ביותר – אלה שמגיעים לאצבעות הרגליים. ככל שהמחלה מתקדמת, פוגעת בעצבים קצרים יותר. הדפוס "כפפות-גרביים" הוא קלאסי לנוירופתיה ודורש בירור רפואי.
נימול משולב עם חולשת שרירים
שילוב של נימול עם חולשה שרירית – קושי להרים את כף הרגל בהליכה, קושי לאחוז בחפצים, או חולשה שמוגדרת בבירור כירידה בכוח – הוא סימן מדאיג. הסיבה: הדבר מצביע על פגיעה הן בעצבים החושיים הן בעצבים המוטוריים – דפוס שמעלה חשש לנוירופתיה, או במקרים מסוימים, לפגיעה בחוט השדרה.
מתי בדרך כלל לא לדאוג?
מה בדרך כלל לא מדאיג?
מה ראוי לבירור?
כל אחד מהדגלים האדומים שצוינו. גם נימול שאינו עונה לקטגוריות הללו, אבל מטריד אתכם, ראוי לדיון עם רופא.