הפרעות בליעה: הקשר הנסתר לעצבים

הפרעות בליעה גסטרואנטרולוגיות:

נגרמות מבעיות בוושט עצמו. הסימן האופייני הוא: בליעה שמתחילה בסדר – האוכל יורד ונתקע איפשהו באמצע הוושט. מרגישים "סתימה" או "לחץ" בחזה או בבטן העליונה. לרוב מלווה בצרבת, ריפלוקס, וכאבי חזה.

הפרעות בליעה נוירולוגיות:

הקושי הוא בתחילת הבליעה – ה"צעד הראשון" אינו מצליח כראוי. הלוע, הפה, והלשון הם מקור הבעיה. המאפיינים:

• •קושי ביזום הבליעה: האוכל מצטבר בפה ולא "מתחיל לרדת"
• •חזרה לנחיר (nasal regurgitation): נוזלים עולים לאף בשתייה – עצב חך-רך לא נסגר כראוי
• •שאיפה (aspiration): אוכל ונוזלים "נכנסים לריאות" – מסוכן
• •עייפות לעיסה: כאב או חולשה בלסת לאחר ארוחה ארוכה
• •שינוי קול: "קול לח" לאחר שתייה, כאילו נוזל נשאר בגרון

מחלת Myasthenia Gravis:

אחת הסיבות הנוירולוגיות השכיחות יותר. כיוון שהמחלה גורמת ל"עייפות שרירים", שרירי הלעיסה והבליעה מחלישים עם הזמן. סימן אופייני: הקושי מחמיר לקראת סוף הארוחה, לאחר שהשרירים "מתעייפים".

ALS ומחלות עצב מוטורי:

שרירי הפנים, הלשון, הלוע, והגרון מוסטרים על ידי מוטונוירונים (עצבי תנועה) מגזע המוח. כשמוטונוירונים אלה מתנוונים ב-ALS, הבליעה נפגעת. זהו לעיתים אחד הסימנים הראשונים של ALS, עוד לפני חולשת הגפיים.

שבץ מוחי:

פגיעה מוחית שפוגעת במרכזי הבליעה. לרוב מופיעה עם תסמינים נוספים (חולשת פנים, שינוי בדיבור).

ניוון צרבלרי:

פגיעה ב-Cerebellum (אונת המוח שמתאמת תנועות) גורמת לחוסר תיאום בין השרירים, כולל שרירי הבליעה.

סימנים שמצדיקים פנייה לבירור:

• •שאיפה חוזרת של אוכל – שיעולים תכופים בזמן אכילה ושתייה
• •ירידה במשקל ללא הסבר – מאכל פחות כי אכילה כואבת/קשה
• •חזרת נוזלים לאף בשתייה
• •שינוי בקול לאחר שתייה (קול לח)
• •עייפות בלסת בסוף ארוחה
• •ניתן לאכול מזון קשה אך לא רך, או להיפך

הבירור הנוירולוגי:

• •בדיקה קלינית של גזע המוח ועצבי גולגולת
• •EMG של שרירי הפנים והלשון
• •בדיקת בליעה (Videofluoroscopy)
• •בדיקות לשלילת MG (נוגדני AChR/MuSK)