מיופתיות

המילה "מיופתיה" מגיעה מיוונית: "מיו" (שריר) ו"פתוס" (מחלה). בניגוד לנוירופתיה שבה העצב הוא שנפגע, במיופתיה השריר עצמו לוקה בחולשה, כאב, או ניוון.

כדי להבין זאת, נחזור לדוגמת מערכת החשמל: אם הנוירופתיה היא כמו חוט חשמל פגום, המיופתיה היא כמו נורה שרופה – הכבל תקין לחלוטין, אבל הנורה עצמה לא עובדת.

מיופתיות נפרשות על מנעד רחב מאוד – ממצבים קלים שכמעט אינם מגבילים את חיי היומיום, ועד מחלות קשות הדורשות טיפול אינטנסיבי. חלקן נרכשות (למשל מחמת דלקת, תרופה, או מחלה אחרת), וחלקן גנטיות (מחלת שריר תורשתית שנלדים איתה או שמתפתחת בגיל מסוים).

התסמין העיקרי של מיופתיה הוא חולשה פרוקסימלית – כלומר, חולשה בשרירים הקרובים לגוף: ירכיים, ישבן, כתפיים, וצוואר. זאת בניגוד לנוירופתיה, שבה לרוב הגפיים הרחוקות (ידיים ורגליים) נפגעות קודם.

ביטויים יומיומיים של חולשה פרוקסימלית:

• •קושי לקום מכיסא נמוך (כמו כורסא) ללא עזרת הידיים
• •קושי לעלות מדרגות, במיוחד שלב ראשון
• •קושי להרים ידיים מעל לראש (סירוק שיער, הוצאת חפץ ממדף עליון)
• •נפילות תכופות ללא סיבה ברורה
• •קשיים בבליעה (כשהשרירים הנפגעים הם שרירי הלוע)
• •קשיים בנשימה במצבים מתקדמים

כאב שרירי (Myalgia):

חלק מהמיופתיות מלוות בכאב שרירי עמוק, מתמשך, שמתחזק לאחר מאמץ. הכאב יכול להיות מפוזר בכל הגוף, או ממוקד בשרירים מסוימים.

מיופתיות דלקתיות (Inflammatory Myopathies):

הסוג הנפוץ ביותר מבין המיופתיות הנרכשות. המערכת החיסונית תוקפת את השרירים בטעות, וגורמת לדלקת ולנזק. הסוגים העיקריים:

• •Polymyositis (פולימיוזיטיס): דלקת מפוזרת בשרירים
• •Dermatomyositis (דרמטומיוזיטיס): דלקת בשרירים עם פריחה עורית אופיינית
• •Inclusion Body Myositis (IBM): מיופתיה דלקתית שמופיעה בדרך כלל מעל גיל 50

מיופתיות אנדוקריניות:

מחלות הורמונליות עלולות לפגוע בשרירים. תת-פעילות בלוטת התריס היא אחת הסיבות השכיחות לכאב שרירי ולחולשה.

מיופתיות הנגרמות מתרופות:

סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול) עלולים לגרום לכאב שרירי, ובמקרים נדירים – לנזק שרירי משמעותי (rhabdomyolysis).

מיופתיות גנטיות (Muscular Dystrophies):

מחלות שריר תורשתיות, כמו ניוון שרירים מסוג דושן (Duchenne) או בקר (Becker), הנגרמות מפגם גנטי שמשפיע על חלבוני השריר.

אבחון מיופתיה כולל:

• •בדיקת דם: מדידת אנזימים שרירים (CK – Creatine Kinase). עלייה ב-CK מעידה על נזק שרירי פעיל.
• •EMG (אלקטרומיוגרפיה): מאפשרת להבחין בין חולשה הנובעת משריר לבין חולשה הנובעת מעצב.
• •ביופסיית שריר: נטילת דגימה קטנה מהשריר לבחינה במיקרוסקופ. מאפשרת אבחנה מדויקת של סוג המיופתיה.
• •בדיקות גנטיות: חשובות כשיש חשד למחלת שריר תורשתית.

הטיפול בהתאם לסוג:

• •מיופתיות דלקתיות: קורטיקוסטרואידים, תרופות מדכאות חיסון
• •מיופתיות מחמת תרופות: הפסקת התרופה הגורמת
• •מיופתיות הורמונליות: טיפול בהורמון הגורם
• •פיזיותרפיה ותרגול: שימור כוח שרירים ומניעת נוקשות